#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכג. מה עושים לר' יוסי אם אדם אמר שתי לשונות? 	"כתבו התוס' (ד""ה ובא) שאם הם סותרים זה את זה לשמואל הוה ספק אם תפוס לשון ראשון או לשון אחרון. אם אינם סותרים תופסים את שניהם. ואם מפרש דבריו אמרינן שבגמר דבריו אדם נתפס."	בבא בתרא תוס' קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תכה. בכתובות פירש רש""י שבתרי ותרי אי תפס מלוה לא מפקינן מיניה. והרי בספק בכור שתקפו כהן מוציאים אותו מידו? "	"תירצו התוס' (ד""ה אבל) שבכתובות מיירי שבא בטענת ברי ולכן מועילה תפיסה אבל בספק בכור לא בא הכהן אלא מכח ספק. עוד תירצו שבכתובות מיירי שתפס המלוה קודם שנולד הספק ואילו הכהן תפס לאחר שנולד הספק."	בבא בתרא תוס' קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכו. השוכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהובים לשנה דינר זהב לחדש והתעברה השנה מה הדין ומדוע? 	"לרב וכן לבן ננס משלם השוכר את חודש העיבור דס""ל תפוס לשון אחרון. לשמואל- לרשב""ג ולר' יוסי מספ""ל אם תפוס לשון ראשון או אחרון, ולכן אם בא המשכיר באמצע החדש וא""ל צא מביתי או תן לי שכר החדש הזה יחלוקו, דאמרינן העמד ממון על חזקתו ומה שדר בה כבר אין מוציאים ממנו שאולי עלינו לתפוס לשון ראשון, ומה שלא עבר מן החדש או יצא או יתן שכר דאמרינן העמד קרקע בחזקת בעליה. אם בא בתחילת החדש כולו למשכיר דהעמד קרקע בחזקת בעלים, בא בסוף החודש כולו לשוכר דהעמד מעות על חזקתן. ובתוס' (ד""ה אבל) כתבו דאם לא בא עד סוף החודש אמרינן שהודה לשוכר. אבל בא באמצע החודש נראה דלא שייך כל כך שהודה על חצי חודש. לרב נחמן כולו למשכיר אפילו אם בא בסוף החודש, דאף דמספ""ל כשמואל רביה אי תפוס לשון ראשון או אחרון, אולם הספק נוצר כבר בתחילת החודש וקרקע בחזקת בעליו תעמידנו. והלכה כרב נחמן. [וכתבו התוס' לעיל לה,א ד""ה ומאי ששמואל ורב נחמן סברו כרבנן דאזלי בתר חזקה, אבל לסומכוס בכל ענין יחלקו את חודש העיבור[."	בבא בתרא קה. -קה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תכז. מהו דתימא פרושי קא מפרש קמ""ל. על מה קאי פרושי קא מפרש וכיצד מתפרש? "	"רשב""ם פירש דקאי על המשכיר מרחץ לחבירו בשנים עשר זהובים לשנה דינר זהב לחדש, והכי קאמר ליה בשנים עשר זהובים לשנה לפי שאני סבור שהיא פשוטה אבל אם היא מעוברת אני רוצה שתתן לי דינר זהב בחדש.<br>רש""י פירש דקאי על האומר לחבירו איסתרא מאה מעי, והכי קאמר ליה בסלע גדול ששוה מאה מעי. ואם אמר מאה מעי איסתרא, הכי קאמר מאה מעות רעות שאינן שוות אלא איסתרא.<br>ורבינו יצחק (בתוד""ה פרושי) פירש דקאי על המשכיר מרחץ, והכי קאמר ליה בי""ב זהובים לשנה ואפי' בשנה מעוברת, ומשום ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף הוצרך להתנות שעליו ליתן לו לסוף כל חדש דינר מאותם י""ב זהובים שהוא חייב לשנה. ופירוש זה כתב גם הרשב""ם (בד""ה אי מהתם) והוסיף שגם אם ירצה לחזור בו מלהשכירה לסוף חודש או חודשים יוכל להוציאו מביתו ואינו חייב להעמיד לו בית אחר <sup>רכח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכח.  ובס' פני שלמה כתב שלתוס' בתחילה לשנה דמשמע לשנה שלמה, לא ניחא להו בזה, דכיון שאמר לא שייך לומר שאח""כ מפרש דבריו שיכול להוציאו בכל חדש, כי זה לא הוי פירוש דבריו הראשונים אלא חזרה.</span>"	בבא בתרא קה. - קה: ותוס'		
